ציבורי | schaffer

Public Spaces ציבורי

תכנית רעיונית למרכז לארכיאולוגיה כלקוליתית + מרכז טבע עירוני בפארק הכלקוליתי בבאר שבע

הרעיון האדריכלי: נלקח מצורת המגורים של תרבות נחל באר שבע הכלקוליתית במחילות מתחת לאדמה, מהסביבה הקיימת מהממצאים ומהטבע הסובב.

הבניין מהווה עוגן לפארק ומחבר בין שני האוצרות שנמצאים בו, הטבע העירוני הייחודי והארכיאולוגיה בת 6000 שנה הטמונה באדמה.

בבניין המבקר יעבור חוויה בה יכיר את העולם הכלקוליתי ובעיקר את תרבות באר שבע ששרידיה נמצאים בפארק. במקביל יוכל ללמוד על הטבע העירוני הקיים בפארק ועל סביבת המיחייה העתיקה.

הטבע והארכיאולוגיה משלובים יחדיו בחוויה של מרכז המבקרים כאחד.

הפארק מתכונן כפארק אקטיבי בו ניתן להנות מהאוצרות הטמונים בו, באמצעות ספורט חינוך וסדנאות (סדנאות פעילות בנושאי ארכיאולוגיה טבע מלאכה מוזיקה חינוך ועוד.. ממצאי המגורים המוצגים ע"פ השטח, סיורי טבע וארכיאולוגיה וספורט)

הפארק יהווה אטרקציה כל השנה למשפחות לאנשי אקדמיה תלמידים ספורטאים ועוד.

מזמין

החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, עבור רשות נחל באר שבע ועיריית באר שבע

לפרויקטים נוספים בשימור ועתיקות

מרכז פרס לשלום

סטטוס: נבנה, 2008

מטרת הפרויקט הייתה ליצור בסיס פיזי לשלום, שייצג את ערכיו המקומיים והאוניברסאליים. המבנה מוגדר ע"י מעטפת של בטון וזכוכית, המייחדת אותו בנוף המקומי, אך יחד עם זאת מתחשבת התנאי השטח ובמורכבות הסביבה.

במבנה נעשה שימוש רב באור טבעי, והחזיתות חושפות את הים ואת הנוף העירוני של תל אביב יפו. הזכוכית השקופה והחלבית שבמעטפת הבניין מסננת אור בשעות היום, ומאפשרות למבנה להאיר את סביבתו בלילה.

השכתבתיות הנוצרת מערמת משטחי הבטון מבטאת את ההיסטוריה הסבוכה של שני העמים החיים זה לצד זה. מחוץ - דפנות ישרות המשוות קביעות ויציבות, ומבפנים - דינאמיות, השתנות ותנועה.

שפר אדריכלים מטעם משרד FUKSAS, רומא.

מיקום: חוף יפו, שכונת גבעת עלייה

שטח: 2,500 מ"ר

פרוגראמה: משרדי הנהלה, חדרי סדנאות, אודיטוריום, מרכז מידע, מרכז מבקרים, ספריה ואזורי תצוגה

צילום: עמית גרון

מרכז מבקרים חאן אשקלון

סטטוס: תכנון מוצע

מרכז המבקרים יהווה מוקד תיירותי ועירוני בלב שכונת המגורים המתחדשת. המבנה יחשוף את המבקרים לתולדותיה העשירים של אשקלון, וימחיש באמצעים שונים את הערך ההיסטורי הרב שצברה לאורך 8000 שנות קיומה.

בתצוגה יודגש מיקומה הגיאוגראפי של אשקלון כשער ימי ויבשתי לא"י, אשר יצר מפגש עשיר ומגוון של תרבויות ושל אנשים, אשר נתנו לעיר אופי קוסמופוליטי, פתוח ומקבל.

מבנה החאן ומרכז המבקרים ששולב בו מפנה את המבקרים לכל אתרי התרבות והארכיאולוגיה באשקלון, ולכן מהווה בסיס להמשך פיתוח העיר כמוקד תיירותי ותרבותי.

הטיפול בחזיתות יקנה מראה אחיד למבנה ויאפשר לתפוס את המתחם כיחידה אחת, שתהווה דוגמא לפוטנציאל השימור והשימו במבנים עתיקים נוספים בעיר.

הגשר התורכי - באר שבע

שיקום ושחזור הקמרון והוספת טיילת מעל הגשר.

סטטוס: הושלם

הגשר התורכי נמצא על ערוץ נחל באר שבע, ממזרח לגשר אברהם, וכיום חלק מפארק באר שבע. הגשר הטורקי בנחל באר-שבע. הגשר חיבר לתנועת רכבות את שתי גדות הנחל ושימש כאמצעי תחבורה כ 50 שנה. הגשר הטורקי מהווה כיום מונומנט חשוב ומשמעותי בנוף העיר

במסגרת פרויקט השיקום והשימור שני גדות הנחל יקושרו שוב באמצועת הגשר, כשטיילת עליונה תוקם על הגשר המקורי, ובה נקודות תצפית, ישיבה ומנוחה.

הנדסה ושימור ותכנון ראשי: שפר & רונן מהנדסים.

קבלן מבצע: אמיר אלעד בע"מ (שמעון אלקיים)

ניהול ופיקוח: גורביץ מהנדסים

חשמל ותקשורת: אפ.אמ הנדסה ותקשורת

ייזום: רשות נחל באר שבע, חכ"ל לפיתוח ב"ש

לפרויקטים נוספים בשימור ועתיקות

Merano, Bolzano

תחרות תכנון ב-III שלבים.

סטטוס: פרס ראשון, 2009

המרכז הרב תחומי תוכנן כאורגניזם מסתעף העונה על דרישותיהן של החברות השונות שהחליטו להתאחד תחת אותו מבנה. החברות הן: חברת החשמל ,חברת השרות של העייריה ואתר השרות והתנועה של MERANO.

הבניין תוכנן כבניין ידידותי לסביבה, ומציע חסכון של 60% בתקציב הניהול האנרגטי של הבניין ע"י שימוש מערכות טכנולוגיות מתקדמות. בבניין המשרדים תוכננו מערכות שליטה בלחות האוויר, פנלים מקרני חום וקור וחזיתות מאווררות המאפשרות צינון / קירור(VENTILATED FAÇADE). חימום וקירור המים בבניין נעשה גם הוא במערכת משולבת של חסכון באנרגיה.

שטח המתחם: 9401 מ"ר

שטח המבנה:17,800מ"ר

מקסיום גובה מעל הקרקע: 11.50מטר

מספר קומות מעל הקרקע: 2

עלות הפרוייקט: 16.800.000 יורו

Parma Province Headquarters

תחרות תכנון מטעם העירייה

סטטוס: הגשה לתחרות, 2009

אחת ממטרות התכנון העיקריות הייתה ליצור מבנה שיתפקד כאורגניזם בר קיימא. צורת המבנה, מערכותיו המורכבות ובחירות החומרים מצמצמות עד מאד את צריכת האנרגיה של המבנה, את כמויות גזי החממה שפולט ואת טביעת כף הרגל האקולוגית שלו, כבר משלב הבניה.

צורות המבנה המעוגלות בעלות ערך אקלימי גבוה, ויוצרות דיאלוג עם הנוף המקומי, מתוך ניסיון להשתלב בקווים העדינים של הגבעות באזור.

מיקום המבנה נבחר מתוך התייחסות למיקום השמש, כשכל אחת משלושת כיפות הזכוכית מנצלות את חדירת השמש באופן אחר, בהתאם לשימושים. הכיפות מאפשרות לאור השמש לחדור אל חללי הפנים של המבנה המשוקעים בקרקע, ומפזרות אותו ברכות. כדי להחדיר אור נוסף בחללים הדורשים זאת תוכננו מפלי אור נוספים באזורים שונים בפרויקט. כדי להפחית אף יותר מצריכת האנרגיה של המבנה, אזורי הגג כוסו בפנלים סולאריים.

Punto Panoramico sul Po

סטטוס: הגשה לתחרות, 2010

פרויקט הגשר מעל נהר Po נוצר במטרה להעניק למשתמש חוויה ייחודית של נוף, דרך מעבר בין רצף המשכי של נקודות תצפחית פנורמיות.

המסלול המרחף נגיש להולכי רגל ולרוכבי אופניים גם יחד, בנתיבים נפרדים, הנמתחים עד למסעדה שבקצה הגשר.

נתניה 2030, אצטדיון ומתחם תרבות

סטטוס: הגשה לתחרות, 2011

המתחם נועד לתפקד כמוקד משיכה וכמרכז תרבות עבור תושבי העיר ועבור מבקרים. המבנה תוכנן במטרה להוות אייקון בקנה מידה ארצי ומקור גאווה לתושבי העיר, וכן בכדי לתרום למיתוגה של נתניה כעיר תיירות ופנאי.

היבטים רבים בתכנון המבנה מבוססים על הצורך להתאים לאקלים המקומי, תוך שימוש בהצללות, במיקום ובפתחים המאפשרים אוורור טבעי, בחומרים מתקדמים, ובמערכות לחסכון באנרגיה ושימוש באנרגיית השמש.